וידוי: הכלב שלי סופר סופר, וכנראה שזה כל אשמתי
עודכן לאחרונה ב- 28 באפריל 2017 על ידי גורים דליפות 5 תגובות
האם אי פעם ליטטת חתול כשלפתע הם נכנסים למצב שד? העניינים נחמדים ומרגיעים דקה אחת – הם דופקים ונהנים מעיסוי קיטי נחמד, אבל אז פתאום הם מחליטים ש- OMG למה נגעת בבטני אתה טיפש לא כשיר ולפני שאתה מבין מה קורה לעזאזל הם בועטים בך עם רגליהם האחוריות ונושכות את זרועך …
איקס
חיות מחמד
0 שניות של 34 שניות
לחיות
00:00
00:34
00:34
באמצעות QuickMeme
וידוי: הכלב שלי סופר סופר, ואני בטוח שהכל אשמתי
ובכן הכלב שלי הוא כזה וזה ממש מביך. היא לא אגרסיבית כשלעצמה והיא לא נושכת, אבל היא בהחלט עוברת מזה כל כך מדהים, אתה המעסה הכי טוב בעולם! למה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה לגעת בכף הרגל שלי ??? תוך פחות משנייה.
היא רוטנת, היא נאנקת והיא מסתובבת כמו טיפש ארור אם אתה נוגע בה בדרך הלא נכונה – וזה כולל צחצוח קלות על זנבה בטעות או מעז לגעת באחת מכפות רגליה היקרות. זה באותה דרך שבה גורים פועלים כשהם סופר היפר ושובבים – והיא עדיין עושה את זה בגיל 5. הכלב שלי הוא סופר סופר.
אני לא מבין את זה, אני באמת לא. כלבים (לפחות כל אלה שהיו לי במהלך השנים) בדרך כלל די רגועים בכל מה שקשור לחיית מחמד. ולרוב הם די סומכים כשמדובר בכל הדברים המוזרים שאנחנו אוהבים לעשות להם כמו לגזוק את הציפורניים שלהם, לנקות את האוזניים או לצחצח שיניים.
אבל לייקה? ובכן היא לא רוצה שום דבר מזה, והיא בהחלט לא חוששת להודיע לך על כך שהיא לא אוהבת מכלום. היא אפילו לא יכולה לסבול צחצוח קל עם מברשת שיער סופר רכה יותר מעשר שניות לפני שהיא מתחילה להתאים. היא תסתובב, יתגלגל על גבה ותתחיל לכפות כל מה שמתקרב אליה.
לרוב אני רגיל לזה. 5 שנים של המהומה הזו נראית לי די נורמלית, אבל כשאנחנו צריכים ללכת לווטרינר? אוי יקירי … היא צורחת רצח עקוב מדם כשמציגה זריקות, והיא מבלה את רוב הזמן על גבה בכיפה של כל סטטוסקופ או ידיים וטרינרים שעולים בדרכה. זה מעט מביך בלשון המעטה, וזו בהחלט אחת הסיבות לכך שביצוע טיול לווטרינר זה משהו שאני מחשיב כמפלס.
עכשיו מה שאני לא כל כך מבין זה למה. מדוע כל חוסר האמון? מדוע כל העגינה? עשינו טיולים לווטרינר בהזדמנויות רבות רק כדי שתקבל פינוקים מהצוות ולהשקיע – אתה יודע, דברים פשוטים טובים כדי להביא אותה למקום ודרך לה להרגיש יותר בנוח שם.
האם נראה שזה עובד? לא ממש .. אני מתכוון שאנחנו יכולים ללכת למשרד הווטרינרים ולהישאר בחדר ההמתנה אין בעיה. אבל כשהגיע הזמן לבדיקה שלה? כל הפסקות הגיהינום מפסידות שוב. היא מסתובבת, נאנקת ומפעילה טיפש – מה שהופך את זה כמעט בלתי אפשרי לעשות משהו פרודוקטיבי. בבית אני בקושי יכול להסתכל בתוך אוזניה בלי חשד מיידי – במשרד הווטרינרים שעשה איש מקצוע זה פחות או יותר לא.
דרך MemeGenerator
המהומה של הכלב שלי גרועה עוד יותר בווטרינר
לרוע המזל בגלל המעשה הפראי הזה שזכה לה, כעת היא נמלטת על הווטרינר. היא אף פעם לא ננשכה, והיא לא נוהמת הרבה, אבל היא כל כך קולית לעזאזל שאני מרגישה שעדיף לטעות בצד הזהירות. האם ציינתי כמה זה מביך? בסדר רק רציתי לוודא שקיבלת את הנקודה הזו.
בהשוואה לכל אחד מהכלבים הקודמים שלי, ביליתי יותר זמן עם לייקה בניסיון להרגיז אותה לכל הדברים המוזרים שבני האדם יעשו לה בשלב כלשהו בחייה. גזרתי את הציפורניים שלה לפחות שבועיות במשך 5 שנים תוך שימוש בפינוקים הטובים ביותר האפשריים, תמיד זוכר לקחת את זה לאט מכיוון שברור שזה לא פעילות אהובה על שלה.
אני מצחצח את שיניה כל יום במשך שנים, אבל אתה חושב שזה מפסיק את הטירוף? לא. כל לילה זה אותו דבר ישן ונאנח, למרות שאני עדין ככל האפשר. אני הופך את זה להרגל להסתכל באוזניה ולבחון את עיניה גם כשאני לא חושב שמשהו לא בסדר – רק כדי לגרום לה להיות עוד יותר רגילה לזה, וליידע אותה ששום דבר לא רע או סעוד לא יקרה, ובכל זאת היא מסתכל עלי עם המראה הזה אני יודע הכל טוב. זה שאומר שאני עומד לחרבן את הפראק אם אתה נוגע באוזני פעם נוספת. אחרי שנים של זה אני מתחיל לתהות אם אני הבעיה …
האם יתכן שקיבלתי אותה יותר מדי? האם הרגישות שלי כלפי הרגישות שלה מחמירה הכל? האם היא פשוט עושה משחק מכל הדברים האלה? הלואי וידעתי. או שמא יתכן שחלק מהכלבים הם רק פרחים קטנים סופר -סופיים? או שמא לייקה פשוט כל כך רגישה לגעת שהכל לא סתם מפריע לה, זה ממש מפריע לה … הלוואי וידעתי.
לא משנה מה הסיבה שהיא דבר אחד ברור – לייקה לא אוהבת להתעסק איתה. זה לא מאטnull